דפנה (לוי) לב - עלי דפנה ספורט ותזונה

חלק ב' לרשומה הצילו אני בדיאטה.
בחלק זה נספר סיפורים מהקליניקה, שימחישו לנו את ההבדל בין הצלה להדרכה:



**הסיפורים אמיתיים, ללא פרטים מזהים.

לפני זמן-מה, בא אלי מתאמן עם עודף משקל של 40 ק"ג,
דיברנו על הסיבות שהביאו אותו לעודף המשקל, על הטרגדיות,
על ההתניות שהביאו אותו לתרגם תסכול לאוכל, ועוד מקרים שתורגמו הקלה ע"י אכילה,
כמו שקורה לחלקנו... פרשתי בפניו את אפשרויות העזרה,
עשינו תאום ציפיות לגבי המטרה, דיברנו על אופי המפגשים והתשלומים
הכל לכאורה היה ברור...


בסיום הפגישה נתתי לו משימה: לבוא אלי בפעם הבאה עם תשובות ל 4 שאלות:
1. האם אתה חושב שאתה מוכן להתחיל תהליך הרזיה?
2. מה אתה מוכן לעשות עבור תהליך ההרזיה ?
3. מה אתה חושב על עצמך ?
4. מה הקרובים אליך חושבים עליך ?

האם יש כאן שאלות על אוכל? לא!
יש כאן שאלות שמבררות היכן הוא עומד ביחס לתהליך.

התשובות היו מכוונות אותנו כיצד לגשת להדרכה, ומכוונות אותו למידה בה הוא מוכן להתחיל את הדרך.

אותו מתאמן שלא היה מוכן לענות על אילו השאלות המדריכות ומכוונות...ורצה רק הצלה:
תני לי דיאטה, תני לי תכנית אכילה מיידית, תני לי פתרון עכשיו לעודף המשקל...
לא חזר.לא הגיע לפגישה הבאה.

הבנתי שהוא רוצה הצלה, לא רוצה הדרכה, הוא רוצה שיגידו לו מה לעשות, מה לחשוב, מה לאכול.
זה כמובן לטווח קצר.
כשאין הדרכה אמיתית ועמוקה 40 ק"ג עודפים לא יעופו בנשיפה.
40 ק"ג זו דרך ארוכה ולא קלה, צריך להכין תשתית וצידה, לדעת לאן הולכים ובעיקר למה.

דוגמה נוספת:
מתאמנת משקיעה באה אלי לייעוץ תזונה.
היא הייתה עם עודף משקל קל, שנובע מאכילה מופרזת בסופי שבוע ואירועים מיוחדים.
במהלך השבוע היא די מדוייקת ואוכלת בריא בהתאם להבנתה.
בסוף השבוע היא מאבדת שליטה.
היא ביקשה ייעוץ נקודתי.
הדרכה ולמידה על התמודדויות שמיוחדות לסופי שבוע.

נתתי לה הדרכה איך להתמודד עם פיתויים, היה דיון על הקשיים.
חשבנו לאן לנתב את הלחצים ולאן להפנות תסכולים (ילדים, אורחים...)
עודף גירויים והרבה פיצויים.

ההדרכה היתה אפקטיבית כי היא ידעה היטב לאן היא מכוונת.
חיפשנו ומצאנו פתרונות מדהימים שהיו טמונים בה, וחיפשו דרך לצאת החוצה להתבטא.

מפגישה קצרה של ייעוץ תזונה נפגשנו לעוד כמה הדרכות.
בכל הדרכה עלתה דרך נוספת להתמודדות עם בלבול ותחושות נוספות.

עלה קושי ונמצא השביל אל הפתרון.

התהליך היה מדהים יש לה הרבה דרכים חדשות וחלופיות לצעוד בהן- בכל השבתות.

ממצב שכל שבת היא הייתה מחכה ליום ראשון, עברה לקבלת סופ-השבוע בברכה,
ראתה את יתרונות המנוחה, ידעה איך לסדר את האכילה.
יצאה לדרך הטובה בשמחה.

לסיכום:
חשוב יותר לתת לאנשים כלים המסיעים להם להכניס סדר לחיהם,
מאשר להציל אותם מן הבעיות המסוימות שהם יצרו.
אני שואלת את עצמי ואותך:
האם העזרה שלי נועדה להציל או להעצים?
האם הצלחתי לתת לך כלי שימושי לחיים או חילצתי אותך מקושי רגעי שחוזר שוב ומבקש עזרה?

המטרה שלי לתת לך מתנה, תובנה, דרך חדשה שתהיה הדרך שלך- בה תוכל לעזור לעצמך. 
זוהי הדרכה. שבאה על הדרך והיא הדרך שלך.


לבריאות שלמה.
דפנה


** תודה לאורין המדריך שלי שהדריך אותי לבטא את הדרך הטיולית שלי...ושלך.